מזונות

משרדנו מתמחה בניהול תיקי מזונות תוך דאגה לטובת הלקוחות וצרכיהם הייחודיים.

מזונות ילדים:

החוק בישראל מחייב הורה לדאוג לצורכי ילדיו הקטינים. מזונות ילדים בדרך כלל משולמים על ידי ההורה האחד להורה השני.
כאשר אין הסכמה בין הורים על סכום המזונות ניתן להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני אשר יכריע בשאלת סכום המזונות.
חשוב מאוד לציין כי מזונות הם זכותם של הילדים ולא של ההורים, ולכן כל הסכמה או החלטה בעניין זה צריכה להיות בהתחשבות בטובת הילדים וצרכיהם.
מזונות ילדים נקבעים על פי מספר פרמטרים עיקריים: צרכי הילדים, הכנסות כל אחד מההורים, רכוש כל אחד מההורים וחלוקת זמני השהות.
בעבר היו מחושבים מזונות ילדים על פי פרמטרים מעט שונים אשר גרמו לתוצאה שונה בחלק מהמקרים.
לאחרונה נקבעה הלכה מבית המשפט העליון אשר שינתה את נושא מזונות ילדים במשמורת משותפת, קרי חלוקת זמני שהות שווה בין שני ההורים. להלכה זו השפעה רבה גם במקרים בהם אין חלוקת זמני שהות שווה.
עיקרי ההלכה הם, כאשר הילדים מעל גיל 6 ושני ההורים מקיימים משמורת משותפת וההורים מרוויחים שכר דומה ויש להם משאבים דומים, לא יהיה חיוב במזונות ואם יהיה הוא יהיה מצומצם באופן משמעותי.
הלכה זו שינתה את התפיסה המשפטית הישנה וגרמה לזעזוע בעולם המשפט. הלכה זו גם משפיעה על מקרים בהם אין משמורת משותפת.
שינוי סכום מזונות ייעשה רק במקרים בהם ישנו שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתה.

 

מזונות אישה:

אישה נשואה כדת משה וישראל זכאית לתבוע מזונות אישה מבעלה כל עוד לא התגרשו בבית הדין הרבני.
למעשה אישה נשואה זכאית על פי ההלכה היהודית למזונותיה, אך ישנם מקרים בהם לא תהא זכאית לכך.
המזונות משולמים לאישה עד מועד הגירושין בבית הדין הרבני.
בקביעת הזכאות וגובה מזונות האישה נלקחים בחשבון רמת השתכרותם של בני הזוג, האם האישה עובדת או לאו, רמת החיים שבני הזוג חיו וכו'.
כאמור, ישנן מספר עילות אשר יש בהן כדי לשלול את זכות המזונות לאישה, לדוגמא, עזיבת האישה את בית המשפחה ו/או הגדרתה כמורדת, בגידת האישה בבעלה וכו'.
אישה יכולה להגיש את תביעתה למזונות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. אולם, בעל אשר יקדם את אשתו ויגיש תביעת גירושין הכרוכה למזונות ימנע מהאישה להגיש את תביעתה לבית המשפט לענייני משפחה.