הפוסט ייפוי כוח מתמשך הופיע לראשונה ב-עו"ד ניר כחלון.

הפוסט אפוטרופוסות הופיע לראשונה ב-עו"ד ניר כחלון.

לפני כל נקיטת פעולה בענייני ירושות או צוואות ישנה חשיבות יתרה בקבלת ייעוץ מקצועי מעו״ד מומחה בתחום, שהרי דווקא בתיקים אלה רצוי לאסוף כמה שיותר מידע עוד בשלבים המוקדמים, לפני פנייה לערכאה משפטית.

האסטרטגיה בתיקים אלו חשובה מאוד, אפילו ביחס לתיקים אחרים.

בנושא צוואות וירושות נדרש עו״ד מקצועי הבקיא בתחום שיוכל לסייע לך לאסוף את הנתונים הרצויים, הדבר משפיע על סיכויי ההצלחה בתיק. בנוסף, עו״ד מקצועי ידע אילו בירורים מקדימים יש לבצע בתיקים אלה, כדוגמת מעורבותו של הנהנה והשפעתו על המצווה בעריכת הצוואה או לחילופין מצבו הרפואי של המצווה ועוד.

עו"ד כחלון הינו מומחה בתחום ומתמנה מעת לעת ע"י בתי המשפט כמנהל עיזבון, ובנוסף מנהל תיקים רבים במשרדו בנושאים אלו, לאורך שנים ארוכות.

סוגי צוואות ומרכיביהן:

חוק הירושה מונה ארבע סוגי צוואות: צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה.

צוואה בכתב יד:

הינה הצוואה ה"פשוטה" ביותר. הצוואה כולה צריכה להיות כתובה בכתב ידו של המצווה בלבד.
כדי שצוואה זו תהא תקפה נדרש מרכיב בסיסי והוא כתב ידו של המצווה. קרי, אין להדפיס את הצוואה במחשב.
על הצוואה צריך להיות מצוין תאריך בו נכתבה, גם מכיוון שהצוואה האחרונה היא זו שתקפה.
המצווה צריך לחתום על הצוואה בכתב ידו.
ישנם יתרונות וחסרונות בעריכת צוואה בכתב יד, יתרון בולט הינו הפשטות בעריכתה, כל אדם יכול לערוך צוואה בכתב יד.
חיסרון בולט הוא כאשר ישנם מתנגדים לצוואה, קרי אנשים אשר אינם שבעי רצון באמור בצוואה, יהיה קל יותר לערער על האותנטיות שלה, שכן הצוואה נערכה ללא עדים וללא עו"ד.

צוואה בעדים:

צוואה בעדים היא צוואה הנערכת במעמד שני אנשים, עדים וזהו תנאי לכך שתהא תקפה. נוכחות העדים נועדה לאשר כי הצוואה נעשתה מרצונו החופשי של המצווה וכדי להוכיח את אמיתות הצוואה.
צוואה בעדים יכולה להיות כתובה בכתב ידו של אחר (בניגוד לצוואה בכתב יד) או מודפסת. הצוואה חייבת להיות חתומה על ידי המצווה.
על העדים להיות מעל גיל 18 ולא מוכרזים כפסולי דין. העדים אינם יכולים להיות הנהנים מן הצוואה.
ופרט חשוב נוסף, אם המצווה ציווה דבר מה לאדם ששימש כעד בעריכת צוואתו או לבן / בת זוג של העד, הוראה זו בטלה. המדובר בהוראת חוק מורכבת מאוד ויש פסיקה רבה בעניין.

צוואה בפני רשות:

צוואה בפני רשות היא צוואה הנערכת בפני דיין, שופט, רשם או נוטריון.
ניתן לערוך הצוואה בשתי צורות, או אמירת דברי הצוואה בעל פה על ידי המצווה עצמו או הגשת צוואה בכתב על ידי המצווה לידי נציג הרשות.
המצווה יצהיר כי זו צוואתו, נציג הרשות מאשר בצוואה שהיא נרשמה ושהמצווה הצהיר שזו צוואתו.

צוואה בעל פה:

צוואה בעל פה, כשמה כן היא, צוואה שבה המצווה אומר בעל פה מול שני עדים, אשר מבינים את שפתו, מבלי שיצטרך המצווה לכתוב כל מסמך כתוב.
אופציה זו למעשה נועדה למקרים בהם אדם לא יכול בשל מצבו בריאותי לדוגמא לערוך צוואה באחת משלושת הדרכים האחרות הקיימות בחוק.
כך לדוגמא, אדם אשר עומד לעבור ניתוח מסובך שעלול לסכן את חייו או אדם גוסס או אדם שנכנס למצב של סכנה, יכול אותו אדם, לומר לשני אנשים את רצונו בדבר חלוקת עזבונו לאחר מותו.
על העדים אשר שמעו את רצונו האחרון של המצווה לעלות הדברים על כתב בסמוך לכך ולהפקיד המסמך אצל רשם הירושות.
צוואה זו תהא תקפה ככל שהמצווה אינו יכול לערוך צוואה אחרת בתוך 30 יום ממועד עריכתה.

צוואה הדדית:

צוואה הדדית הינה צוואה שבני זוג עורכים יחד והיא מסתמכת האחת על השנייה. ניתן לערוך אותה בשני מסמכים נפרדים וניתן גם במסמך אחד משותף.
לרוב משמשת צוואה הדדית בני זוג המבקשים במשותף להורות מה יעשה עם רכושם לאחר מותם או מות מי מהם.
התכלית בעריכת צוואה הדדית היא שמירה על הרכוש והזכויות של הצדדים לצוואה. הצדדים מסכימים בניהם, מדובר במעין חוזה מחייב, כיצד יחולק רכושם לאחר מותם.
צוואה הדדית שונה מצווה רגילה, בין היתר מפני שהיא משותפת לשני בני בזוג ולכן המחוקק דאג להקשות את דרך ביטולה.
עם זאת, כל עוד הצדדים לצוואה בחיים ניתן להתחרט ולבטלה.
ניתן לערוך צוואה הדדית הן לבני זוג נשואים והן לבני זוג ידועים בציבור. הצוואה ההדדית אינה חייבת להיות שוויונית, כלומר אדם יכול לצוות כי בפטירתו כל רכושו יעבור לטובת בן זוגו ואילו בן הזוג השני יכול לצוות כי בפטירתו כל רכושו יעבור לילדיו.
לעו"ד כחלון ניסיון של שנים בעריכת צוואות הדדיות.

הפוסט צוואות וירושות הופיע לראשונה ב-עו"ד ניר כחלון.

בהסכם זה מוסדרים כלל ענייני הממון והרכוש המשותף העתידי של בני הזוג – בהתאם לבחירתם.

על מנת שלהסכם הממון יהיה תוקף, ישנם שלושה תנאים שצריכים להתקיים: האחד, הסכם בין בני זוג. השני, על ההסכם להיערך בכתב בלבד. השלישי, אישור משפטי.

כאמור התנאי השלישי קובע כי ללא אישור משפטי ההסכם יהא חסר תוקף.  מה עלייך לעשות לצורך קבלת תוקף מחייב להסכם?

הסכם ממון בין בני זוג נשואים חייב להיות מאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הדתי המוסמך לדון בנישואי וגירושי בני הזוג.

הסכם ממון בין בני זוג ידועים בציבור, בשונה מהסכם ממון בין בני זוג נשואים, מצריך אישור נוטריון או בית משפט.

ישנה חשיבות לעריכת הסכם ממון מקצועי אצל עו״ד המתמחה בתחום, אשר יסדיר את כלל העניינים הרכושיים והעתידיים של בני הזוג בהתאמה אישית ולפי רצונם של הצדדים.
על מנת לערוך הסכם ממון נדרש ידע משפטי רחב, עו"ד כחלון מתמחה מזה שנים בעריכת הסכמי ממון, כאשר כל הסכם כמובן מותאם באופן אינדיבידואלי ואישי לבני הזוג.

הפוסט הסכמי ממון הופיע לראשונה ב-עו"ד ניר כחלון.

הפוסט גישור במשפחה הופיע לראשונה ב-עו"ד ניר כחלון.

הפוסט משמורת הופיע לראשונה ב-עו"ד ניר כחלון.

מזונות ילדים:

החוק בישראל מחייב הורה לדאוג לצורכי ילדיו הקטינים. מזונות ילדים בדרך כלל משולמים על ידי ההורה האחד להורה השני.
כאשר אין הסכמה בין הורים על סכום המזונות ניתן להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני אשר יכריע בשאלת סכום המזונות.
חשוב מאוד לציין כי מזונות הם זכותם של הילדים ולא של ההורים, ולכן כל הסכמה או החלטה בעניין זה צריכה להיות בהתחשבות בטובת הילדים וצרכיהם.
מזונות ילדים נקבעים על פי מספר פרמטרים עיקריים: צרכי הילדים, הכנסות כל אחד מההורים, רכוש כל אחד מההורים וחלוקת זמני השהות.
בעבר היו מחושבים מזונות ילדים על פי פרמטרים מעט שונים אשר גרמו לתוצאה שונה בחלק מהמקרים.
לאחרונה נקבעה הלכה מבית המשפט העליון אשר שינתה את נושא מזונות ילדים במשמורת משותפת, קרי חלוקת זמני שהות שווה בין שני ההורים. להלכה זו השפעה רבה גם במקרים בהם אין חלוקת זמני שהות שווה.
עיקרי ההלכה הם, כאשר הילדים מעל גיל 6 ושני ההורים מקיימים משמורת משותפת וההורים מרוויחים שכר דומה ויש להם משאבים דומים, לא יהיה חיוב במזונות ואם יהיה הוא יהיה מצומצם באופן משמעותי.
הלכה זו שינתה את התפיסה המשפטית הישנה וגרמה לזעזוע בעולם המשפט. הלכה זו גם משפיעה על מקרים בהם אין משמורת משותפת.
שינוי סכום מזונות ייעשה רק במקרים בהם ישנו שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתה.

מזונות אישה:

אישה נשואה כדת משה וישראל זכאית לתבוע מזונות אישה מבעלה כל עוד לא התגרשו בבית הדין הרבני.
למעשה אישה נשואה זכאית על פי ההלכה היהודית למזונותיה, אך ישנם מקרים בהם לא תהא זכאית לכך.
המזונות משולמים לאישה עד מועד הגירושין בבית הדין הרבני.
בקביעת הזכאות וגובה מזונות האישה נלקחים בחשבון רמת השתכרותם של בני הזוג, האם האישה עובדת או לאו, רמת החיים שבני הזוג חיו וכו'.
כאמור, ישנן מספר עילות אשר יש בהן כדי לשלול את זכות המזונות לאישה, לדוגמא, עזיבת האישה את בית המשפחה ו/או הגדרתה כמורדת, בגידת האישה בבעלה וכו'.
אישה יכולה להגיש את תביעתה למזונות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. אולם, בעל אשר יקדם את אשתו ויגיש תביעת גירושין הכרוכה למזונות ימנע מהאישה להגיש את תביעתה לבית המשפט לענייני משפחה.

הפוסט מזונות הופיע לראשונה ב-עו"ד ניר כחלון.

הפוסט חלוקת רכוש הופיע לראשונה ב-עו"ד ניר כחלון.

הפוסט גירושין הופיע לראשונה ב-עו"ד ניר כחלון.