שאלות ותשובות
הליכי גירושין הם הליכים מורכבים, במיוחד שיש ילדים בתמונה, הליכים אלו עלולים להימשך זמן רב, ורק עו"ד בעל ניסיון, ידע, אמין ומיומן יכול לנהל את ההליך בצורה נכונה ויעילה. עו"ד ניר כחלון בעל בקיאות משפטית יוצאת דופן וניסיון עתיר בתחום דיני המשפחה, אשר מלווה את לקוחותיו במסירות ללא פשרות.
נכון לבחור עורך דין בתחום המשפחה, רק כאשר סומכים על האדם וחשים "בידיים טובות". המדובר בבחירה שיש בה מרכיב חשוב של אמון, שכן מדובר בדיני נפשות של ממש ועיסוק בדברים היקרים ביותר לאדם. עו"ד ניר כחלון מודע לכך ועוסק בדברים בחרדת קודש של ממש.
הסכם גירושין הינו מסמך משפטי המסדיר בתוכו לרוב את כלל המחלוקות בין הצדדים.
ההסכם מוגש לבית המשפט או לבית הדין ולאחר אישורו הינו פסק דין מחייב לכל דבר ועניין.
הליך הגישור הינו דרך לפתרון מחלוקות בין צדדים. הליך הגישור מתנהל כאשר שני הצדדים נוכחים ומשתפים פעולה והכל לשם ניסיון להסדיר המחלוקות. עו"ד כחלון מאמין כי גישור זוהי דרך טובה להגיע להסכמות וכן מניעת הליך משפטי סבוך ויקר. המגשר יכול להציע לצדדים פתרונות או כיוונים לסיום הסכסוך אך בסופו של יום ההחלטה נשארת בידי בני הזוג.
עו"ד כחלון מבצע גישורים במשך שנים רבות באופן מקצועי, יסודי ובעל יחס אישי ואכפתי.
במדינת ישראל ישנן שתי ערכאות אשר דנות בנושאי דיני המשפחה – בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים. כל צד יכול "לתת סמכות" לבית הדין או לבית המשפט ע"י פתיחת תיק, במובן שהקודם "מנצח". ישנה חשיבות רבה לאן תוגש תביעה בדיני משפחה והתזמון של הגשתה של מי מהצדדים. חשוב להתייעץ עם עו"ד אשר בקיא בתחום ומבין את היתרונות והחסרונות בכל ערכאה בהתאם למקרה הספציפי של הצדדים.
המדובר במשמורת הפיזית- היכן הילד גר וישן. בעת הפרידה, לרוב יוגדר הורה שהוא המשמורן העיקרי, או האם ישנה משמורת משותפת. כאשר בית המשפט קובע כי צד אחד הוא המשמורן העיקרי אזי הצד השני בדרך כלל מקיים זמני שהות (בעבר כונה "הסדרי ראיה") בהתאם להחלטת בית משפט ובהתאם לנסיבות המקרה.
משמורת משותפת הוא הסדר שבו שני ההורים חולקים בניהם בחלוקה שווה (או קרוב לשווה) את זמני השהות של הילדים.
כאשר שני ההורים לא מצליחים להגיע להסכמות באשר למשמורת הילדים אזי בתי המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני לפי עניין יכריעו בעניין המשמורת.
כאשר שני ההורים לא מצליחים להגיע להסכמות באשר למשמורת הילדים אזי בתי המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני לפי עניין יכריעו בעניין המשמורת.
לרוב בתי המשפט או בתי הדין ממנים עובד סוציאלי לסדרי דין (בעבר כונה "פקידת סעד") מלשכת הרווחה במקום מגורי הילד שתגיש תסקיר אודות המשפחה.
תסקיר זה אמנם לא מחייב את בית המשפט אך יש לו משקל רב בהחלטה לעניין המשמורת, בסופו של יום בתי המשפט ובתי הדין שמים לנגד עיניהם את טובת הילדים.
חזקת הגיל הרך היא כלל משפטי הקבוע בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות שקובע שכאשר שני ההורים לא מסכימים בניהם על שאלת משמורת הילדים, בית המשפט יורה לילדים עד גיל 6 שהמשמורת תוקנה לאימם.
המדובר בכלל קשוח אך במקרים מסויימים בהחלט ישנן פסיקות שקובעות משמורת לאבות לילדים גם מתחת לגיל 6.
הורי הילד מחויבים לדאוג לצרכיו של הילד ועל כן עליהם לכלכל אותו. במשפחה שבה ההורים נפרדו לרוב אחד מההורים ישלם מזונות לבן הזוג האחר שהילדים נמצאים במשמורתו.
מזונות נועדו על מנת לספק את הצרכים הבסיסיים של הילדים כגון, ביגוד, צרכי חינוך, רפואה, מדור וכו'.
על פי ההלכה, על הגבר לספק את כל צרכיה החומריים של האישה לכל אורך נישואיהם וכך גם ישנה חובה לתשלום מזונות לאישה בשלב שבו בני הזוג אינם חיים יחד, אך טרם התגרשו, ברמה שלה זכתה בזמן הנישואין. אם נקבע בבית המשפט או בבית הדין כי על הבעל לשלם מזונות אישה והוא אינו משלם ניתן לפתוח כנגדו תיק הוצאה לפועל.
מכיוון שתביעות בדיני משפחה יכולות לעיתים להימשך זמן רב בבית המשפט ובבתי הדין, ניתן להגיש בקשה למזונות זמניים כסעד זמני, במטרה למלא את צרכי הילדים (או האישה) בזמן התנהלות ההליכים.
מזונות הילדים נקבעים בהתאם להכנסות ההורים,כושר השתכרותם, רכושם וצרכי הילדים.
קביעת בית המשפט או בית הדין את "כושר ההשתכרות" וצרכי הילדים, הינה קריטית ומירב העבודה המשפטי נסובה סביב קביעות אלו.
תיקי מזונות שמנוהלים נכון הינן מלאי ראיות ומסמכים, על מנת להוכיח את הטענות.
אפוטרופוס הוא אדם או עמותה הממונה על-ידי בית המשפט לדאוג לענייניו של מי שאינו מסוגל לנהל את ענייניו בעצמו.
האפוטרופוס מייצג את אותו אדם בכל פעולה משפטית ובכל עניין, לפי הסמכויות שבית המשפט העניק לו, תוך שמירה מתמדת על טובת אותו אדם.
אפוטרופוס מתמנה על ידי בתי המשפט לענייני משפחה, לאחר הליך משפטי רגיש ומורכב.
בסעיף 33 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות יש מספר עילות שעל פיהם בית המשפט ימנה לבעל דין אפוטרופוס.
בית המשפט ישקול בכובד ראש האם יש למנות אפוטרופוס כאמור, מכיוון שישנה פגיעה קשה באוטונומיה של האדם עקב המינוי.
המדובר במינוי לצורך הליך משפטי. בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס לדין לצורך ייצוג ענייניו המשפטיים של כל אדם (ואף אם אינו קטין או פסול דין). זאת במקרים בהם בית המשפט סבור כי לאותו אדם, או האפוטרופוס שלו, לא יהיה ייצוג ראוי או שטובתו לא תישמע בפני בית המשפט.
בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אפוטרופוס יכול להיות כל אדם וכן יכול להיות גם תאגיד, או האפוטרופוס הכללי שהוא גוף מטעם מדינת ישראל.
עו"ד ניר כחלון, צבר עם השנים ניסיון רב בתחום והוא מתמנה כמומחה אפוטרופסות לדין מטעם בתי המשפט למשפחה ברחבי הארץ ומקבל את מלוא האמון הדרוש לכך מבתי המשפט, פעם אחר פעם לאורך שנים.
ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך הצהרתי שבו מצהיר המייפה כי במידה והוא עצמו לא יוכל יותר לדאוג לצרכיו, אזי הוא נותן כוח לאדם שלישי לדאוג לכל ענייניו וצרכיו.
בקשה זו מלווה במסמכים רלוונטיים וראיות תומכות לכך שהמבקש אכן זקוק למינוי אפוטרופוס.
על כן רצוי לקחת ליווי של עו"ד המתמחה בתחום ויש לו ניסיון בעריכת בקשה מסוג זה. לעיתים בתי המשפט כאשר לא מוגשת בקשה כראוי נוטים לדחותה והדבר מוביל להימשכות ההליך שלא לצורך.